הפרשה מדברת על המרד הגדול של קורח נגדה משה ואהרון. קורח, בן הדוד, שואף להיות במקום אהרון ומקנא במעמד של משה. הוא מגייס 250 אנשים בולטים מקרב העם וטוען שאין סיבה שהוא לא יהיה כמו אהרון וכמו משה, כי הוא מספיק קדוש לקבל את משרת הכוהן הגדול. הוא מוסיף ואומר שמשה מתנשא.
בסופו של דבר, קורח נענש "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם, את בתיהם ואת רכושם״.
מה ניתן ללמוד מהפרשה? קורח היה אדם רוחני ואיש עשיר מאוד. על-אף העושר שלו, הוא סיכן את כל מה שהיה לו ומדוע?
התשובה היא אגו שלילי. אגו הוא דבר חשוב, השאלה איך אנחנו משתמשים בו. יש את האגו החיובי, שמדבר על השאיפות שלנו להגיע רחוק, להגשים חלומות, לשפר את מצבינו, לחיות חיים איכותיים, להשפיע, לצמוח .
אגו שלילי, מתרכז ברצון העצמי, בהרס עצמי, באגואיסטיות.
לקורח היה מעמד, אך הוא לא הסתפק בו. הוא רצה עוד ועוד, אך לא בדרך הוגנת.
משה נפגע מהגישה ומהדרך ולא מבין איך קורח ואנשיו, בני לוי, אשר במעמד גבוה, משרתים בקודש, רוצים את מה שלא שלהם.
יש שני סוגי מחלוקות. לא תמיד צריך להסכים. כאשר יש מחלוקת והאדם מביע דעתו מתוך סבלנות וסובלנות, בדרכי נועם ובפתיחות מחשבתית, שני הצדדים עשויים להרוויח.
ויש מחלוקת מתוך אגן שלילי, רק להראות מי בעל המאה או הדעה.
כתוב שכל מחלוקת לשם שמיים, סופה להתקיים. כמו הללו ושמאי ואילו מחלוקת שאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. כמו קור ועדתו.
יש אנשים שיש להם הכל, אך חשים שלא מספיק ורוצים עוד ועוד וגם רבים ומתווכחים רק לשם המריבה. בסופו של דבר, העניין לא יצלח בידם.