בכל ראש חודש, יש לנו הזדמנות לחדש משהו בחיינו (חידוש מלשון חדש) לפעמים המושגים שלנו של חידוש, הוא תבניתי, רכישה של מוצר כזה או אחר. אבל הכוונה, מה חידשתי לעצמי שעשה לי טוב. הרגל רע שהתפטרתי, תובנה חדשה שאימצתי, מצוות בין אדם לחברו שלקחתי על עצמי, שחררתי סלחתי, שינוי קטן שמביא לאור גדול.
חודש שבט מדבר על שינוי הרגלי אכילה. בספר בראשית ב(הקשר של חודש שבט) עשו אומר ליעקב, "הלעיטיני נא מן האדום האדום הזה". כלומר בחודש זה, יש עניין גדול בתיקון הקשור לאכילה (לקראת ט"ו בשבט ארחיב בנושא) לעיטה פירושה בליעה, שאיבה בלי גבולות, בלי מחשבה, ללא תהליך, ללא התבוננות מה אני מכניס לפה, בשונה מלעיסה שיש את המקום לתהות מה אני אוכל, להרגיש את טעמו ולהבין מה ההשפעה עליי.
לקראת השבת שאנחנו כל כך מחכים, רובינו נותנים תשומת לב מיוחדת למאכלים ובהתאם אנחנו נהנים, אנחנו צריכים לזכור לאהוב את עצמינו כל השבוע ולא רק בשבת.
ולא רק מדובר על מזון גשמי, אלא ובעיקר על מזון רוחני. תשימו לב למילים הנכנסות ויוצאות מכם. האם הם מילים מחלישות, פוגעות, שליליות, או מילים מעצימות, טובות ומחזקות. שימו לב איך אתם אומרים את הדברים
ואיך הכל קשור לפרשה וארא? משה מדבר לעם והם מקוצר זמן ועבודה וכו' לא מקשיבים וההמשך ידוע, הרבה טלטלות. רובינו שבויים בהרגלים רעים מאוד (אף על פי שאנחנו מקבלים סימנים לשינוי) אנחנו צריכים לקבל מכות או טלטלה, עד שנעשה משהו עם עצמינו .
קשה להשתחרר מצורת חשיבה, מהרגל. ולעיתים גם שמקבלים מכות, אין את ההבנה שצריך לעשות משהו, משהו בפנים מצר מלשון מצרים על החשיבה שלנו .
תזכרו שיש שתי דרכים לאכול גם מזון גשמי וגם מזון רוחני. לאכול בנחת, להזין ולא להלעיט באוכל או במילים) גם כשאנחנו בולסים אוכל זה משפיע עלינו לא טוב .
גם אם אומרים לנו ביקורת או משהוט מאתגר, אנחנו לא נותנים לדברים לרדת, אלא מגיבים באימפולסיביות, בעצבים, מה שמשפיע לרעה על הנפש ועל הגוף.
קחו את החודש הזה, לחשוב על איזה שינוי והרגל שהייתם רוצים לשחרר .