פרשת השבוע שהכותרת של "פרשת פנחס", מרגיזה אותי באופן אישי.
הפרשה מדברת על כמה דברים על חטא העם (רק גברים השתתפו) עם המואביות ונשיא שבט שמעון שחטא עם המדיינית.
פנחס היה הנכד של אהרון הכהן, לקח החלטה, הרג אותם וכך אומרים שפסקה המגיפה שגרמה למותם של 24000 צעירים.
באותה פרשה, בנות צלופחד שלדעתי, אנחנו גם בזכותם יושבים כאן בארץ הזו, התעקשו להיכנס לארץ.
10 המרגלים שחזרו והוציאו את דיבת הארץ, לא ממש המליצו על כניסה לארץ ורצו לשוב למצרים, "היא מיובשת, שממה, אין מה לעשות, לא נוכל לפתח, לצמוח". פאסימיות ושוב פאסימיות .
לעומת זאת, בנות צלופחד פנו למשה ואמרו שהם מאמינות בארץ ושייתן להם חלקה והם ידעו מה לעשות איתה.
ועוד דבר, נשים לא לקחו חלק בחטא העגל. אהרון הכהן גילה די אדישות לחגיגות הפרועות סביב חטא העגל, בעוד משה שוהה על הר סיני.
גבר נוסף, בנות צלופחד הובילו, את חוק הירושה, חוק שווה לנשים וגברים.
חז"ל שיבחו את בנות צלופחד על התעוזה, אופטימיות ועל המוטיבציה
ועוד הבדל פנחס מתמודד עם בעיות דרך אלימות ובנות צלופחד, בהמון חכמה.
האלף השלישית, זו שאנחנו נמצאים בה שהחלה בשנת 2000, תלך ותדע מנהיגות נשית גם אם כרגע זה לא נראה. אנחנו עוברים ונעבור תדרים.

מבחינתי היא פרשת בנות צלופחד ופנחס יכול לתפוס טרמפ
הגיע הזמן לתיקון, נשים שבו עם בנות המשפחה ועשו תיקון היסטורי.