הפרשה מדברת, על 12 המרגלים, אשר נשלחו על-ידי משה, כדי לתור את הארץ ולעמוד על טיבה. "וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה ומה הארץ, הטובה היא אם רעה, היש בה עץ…"
כעבור 40 יום המרגלים חוזרים עם בשורות רעות. הבשורות פוגעות במורל העם. הם לא בדיוק מספרים את האמת ומגזימים בתיאור השלילי. למעשה הם הוציאו את "דיבת הארץ רעה". "ארץ אוכלת יושביה", הם אומרים.
היחידים שנוקטים גישה אחרת, הם יהושוע בן נון וכלב בן יפונה. הם אומרים שהארץ טובה ואפילו טובה מאוד.
עשרת המרגלים, חטאו חטא גדול ומתים במגיפה. בני ישראל נענשו ונשארו 40 שנים במדבר, שנה על כל יום.
מה ניתן ללמוד. ראשית על עבודת ההכנה. הבורא מבקש ממשה שישלח אנשים לתור את הארץ.
מדוע חטא המרגלים, היה נורא?
הם פגעו בשלושה דברים חשובים: הם הוציאו דיבה, פגעו באמונה ובמוטיבציה האישית.
גם כיום אנשים לא נזהרים בלשונם וחוטאים ברכילות, הוצאת לשון הרע ובכל מדברים דברים שליליים.
אדם אשר מוציא דיבה על הזולת, גורם לו נזק חמור. אבל לא רק מי שנאמר עליו דברים שליליים נפגע, אלא גם הפוגע. כי מילים הם אנרגיה שחוזרת כמו בומרנג.
עשר המרגלים איבדו את האמונה שלהם ושל הם להתמודד ובעקיפין בקדוש ברוך הוא שעשה הכל להוציא אותם ממקום מצר, מעבדות. והדבר החמור, אלו היו אנשים רוחניים ממנהיגי הכם, אז אם הם לא מאמינים, אך העם יאמין?
על ידי הראייה השלילית הם פגעו במוטיבציה של העם.
צריך לזכור, גם אם רעיון לא נראה לכם, אל תחלישו את האחר, אל תערערו את האמונה ואל תחלישו את המוטיבציה.