הפרשה עוסקת בהכשרת אהרון והכוהנים, כולל תיאור מפורט של בגדי הכוהן.
לכוהן היו ארבעה פרטי לבוש אשר עשויים מפשתן, כותונת, מכנסיים, מגבעת ואבנט. ולכוהן הגדול היו בנוסף גם ארבעה מלבושים העשויים מזהב: חושן, אפוד, מעיל וציץ ובנוסף עוד שני פריטים מסתוריים החושן = אריג יקר בצורת ריבוע שהיה מונח על החזה ובתוכו, אורים ותומים, אותם אבנים יקרות ועליהם חותם 12 השבטים, כאשר באמצעותם עשה משפט צדק .
המילה תצווה, מפורשת כצוותא, יחד, חיבור.
בפרשה הקודמת נאמר "קחו לי תרומה ועשו לי מקדש ואילו בפרשה הנוכחית, לא מספיק לבנות מקדש, אלא חשוב להפיץ את האור. להוריד את התורה הקדושה לחיי היום יום, לחבר בין הרוחניות לגשמיות.
משה מייצג את התורה שהורדה מלמעלה, תורת משה. ואהרון הכוהן מייצג את העבודה היום יומית.
בגדי הכוהן מייצגים את גילוי אור הבורא בחיינו. כדי שנשמה תתגלה, היא צריכה גוף. כדי שגוף יתגלה, הוא צריך בגד, כדי שבגד יתגלה, הוא צריך חלון ראווה וכך הלאה.
משה רבינו, שמעלתו גבוה, "מפנה את הבמה" לטובת אהרון הכוהן. משה מסמל את התורה, אשר נקראת על שמו, תורת משה. משה הוריד את התורה האלוקית מלמעלה.
אהרון הכוהן, מייצג את עבודת הקורבנות בבית המקדש, את העבודה היום יומית מלמטה.
אגב מחקר גנטי שנעשה, מצא גן משותף לכל הכוהנים.