פרשת ואתחנן, נוהגים לקרוא, בשבת שלאחר ט' באב
הפרשה, מדברת על כך, שבימי תשעה באב, מסתיימים להם 21 ימי בין המצרים שמביאים אנרגיה מכבידה, קושי, אווירה עם "מתח גבוה" ונפיצות .
הם מסמלים את הימים ההם ואת האסונות שהתרחשו בהם :"חטא המרגלים", חורבן שני בתי המקדש, כיבוש הארץ על ידי הרומאים, גירוש ספרד ועוד.

לא מדובר רק בזיכרון לזכר הימים ההם, אלא במעין "חלון זמן" שמגיע אלינו במחזוריות מידי שנה בדומה לחגים ומועדים שמהווים את חוקיות היקום ומסמנים לנו לחדד את ההתבוננות.
לא מדובר בהיסטוריה, אלא ביום יום של כולנו, מעין תזכורת לכולנו איך צריך לנהוג, לדבר, פעול.

תקופה זו היא אמנם ירידה, אך תמיד לצורך עלייה (אם רק נבין את המסר) הרי תכף מגיע ט"ו באב .

מצד אחד חורבן ואבל ביום ט' באב ומצד שני המשיח נולד בצהרי ט' באב
יש קושי ויש תקווה, כוח החיים יותר חזק ואנחנו מחויבים להבין זאת .

האר"י הקדוש כתב : " כי אז, במנחה של תשעה באב נולד המשיח, הנקרא מנחם"
כלומר מצד אחד בתשעה באב מתחזק הרוע ומצד שני, נולד הכוח שיכול להתגבר על הרוע ..
כשאתם נתקלים באופן אישי ביום יום שלכם בבעיות כלכליות, בריאותיות, אישיות, מערכות יחסים, דעו כי במקביל יש תקווה גדולה .

יאוש מסמל את הרוע, חשיבה שלילית מסמלת את הרוע, חוסר אמונה מסמל את הרוע.
חשיבה חיובית, אמונה, תקווה ומילים חיוביות מסמלות את המשיח את התחייה את הלידה מחדש
הלן קלר עיוורת, חירשת, אילמה כתבה : "כאשר דלת אחת המובילה לאושר נחסמת, תמיד נפתחת אחרת.
לעיתים אנחנו עסוקים בבהייה בדלת הסגורה שאנחנו לא מבחינים בדלת שנפתחת .