כשאנחנו מקבלים מכות, זה קשה, מכה כשמה כן היא, אבל יש לה מטרה להזיז אותנו ממה שתוקע, מקבע, חוסם.

חג הפסח,  מדבר על יציאה מעבדות לחירות, דרך סיפור מופלא של מנהיג גיבור  לא וירבאלי , שהיה כבד פה (מגמגם ), אשר הבין את גודל השעה וראה את מצוקת העם והיה נחוש להוציא אותם מעבדות,  מהמקום המוכר לארץ  אחרת, הארץ המובטחת.

הנשמה נמצאת במקום מצר
הקבלה מדברת על מצרים בהקשר של גילוי הנשמה שנמצאת במקום מצר, צר ומוגבל והיא עבד ל"שליטים הפנימיים", פחדים, מחשבות, הרגלים, אמונות מגבילות  וקולות , אבל מפחדת לזוז  מהמקום  "המוכר " למקום לא ידוע.

יש פחד עצום ללכת ללא מוכר, גם אם הקול הפנימי אומר שאולי יהיה לנו טוב  במקום אחר, "אולי" לא מספיק,  בשביל להעז, רוצים  ודאות !!!

רובינו לא מקשיבים לקול הפנימי שלוחש ומתעלמים ואז מגיעה המכה.

פסח מהווה לנו  שער אנרגטי  ומימד בזמן  לשינוי בכל המובנים : מערכות יחסים, פרנסה, בריאות ועוד.

10 המכות מלמדות על הניסיון לשנות, לתת צאנס לבדוק את הדברים.

40 שנים במדבר, מדברים על תהליך שחייבים לעבור, גם אם הוא לא פשוט ומלא מהמורות.

להבין שזה הזמן לצמצם את  האגו. החמץ נחשב לאגו  השלילי, המגביל. והמצה היא צמצום האגו, סחיבת משקל קל על הכתפיים, המאפשרת לנוע בחופשיות.

פה סח (פסח) – פה רע (פרעה )

בראש השנה נקבעים החיים והפרנסה. בליל הסדר נקבעות המלחמות הבאות, האוניברסליות והאישיות.

אני מאמינה שלכל אחד ואחד מאתנו יש השפעה על העולם כולו.

ידוע כי העולם נברא במילים ומילים בוראות מציאות  אז שימו לב.

פסח הוא פה סח – פה שמדבר. משה רבינו היה מגמגם. הוא לא נדרש במילים, על מנת להיות גיבור ומנהיג, אבל הוא חשב חיובי והדיבור, היה חיובי ומעצים. הוא גייס אמונה ביכולת שלו ונתן 100% אמונה ביקום, מה שעזר לו ולנו בנס העצום הזה.

אסור לתת  למילים שליליות  פה רע  – פרעה, לשלוט. כי אז אנחנו מחבלים בבריאה.

אל תאמרו – "אני לא יכול", "לא מאמין", "אין לי מזל", "אין לי כוח", "לא נראה לי ש.."  או מילים מסרסות לסביבה.

התיקון הוא הפיכת השלילי לחיובי

"אני יכולה", אני מאמינה", "יש לי מזל ושפע", "תן לי כוח", "אני בטוחה שיהיה טוב"

החג הזה, וכמו בכל  יום אני אומרת תודה  על הכל , גם על הקשיים והאתגרים, כי אני מאמינה שיד תוכנית קוסמית ליקום , להזיז אותי ממקומות לוחצים ולהביא אותי למקומות טובים.