קורה משהו באנרגיה, ביקום, באוויר ( הרכבת החלה להאיץ בתחילת 2020 ודוהרת ב2022)
רכבת מימד החמישי יצאה לדרך
יש כאן קפיצות תודעה וקפיצות קוונטיות
ירידה ועלייה
ספירלה למטה ולמעלה
המסע בין המימד השלישי לחמישי עולה הילוך
( מימד שלישי = מטריקס, תחרותיות, שיפוטיות, קורבנות, הם, אין אחריות )
( מימד חמישי הכל לטובת ההתפתחות שלי ובכלל הכל לטובה)
כולנו מרגישים ולא יודעים לשים את האצבע מה קורה כאן?
יש סחרור, כאוס, בלאגן !!!
המטרות שלשמם התכנסנו בעידן הדגים, לכבוש, להשיג, ל.. כבר לא!
אנחנו בפתח עידן הדלי ששם המשחק יהיה שונה.
אנחנו שם וכאן מאבדים את הדרך ומחפשים את הדרך בחזרה או מגלים דרך אחרת תלוי מה מצב התודעה שלכם.
כמו גדי שנפלט מהעדר, מפוחד וסקרן. מבולבל. מה עושים?
מקיאים את מה ומי שלא נכון . פצעים עמוקים נפתחים
הבנות עמוקות מתרחשות. מבינים בעיקר מה לא נכון ומחפשים מה נכון
כולם מרגישים את מה שמתרחש.
גם ברמה הכלל עולמית, הרמה הארצית, ברמת המשפחה/קהילה וברמה האישית.
אלו שעם תודעה גבוה, מרגישים יותר ומברכים עליה, כי התחושה שזה בלתי נמנע.
צריך את הכאוס, צריך את הפירוק, צריך שדברים יצופו, כדי ללכת למקום אחר.
אין אפשר עוד להדחיק, להסתיר, לשחק אותה שהכל בסדר.
הכל לטובה והגיע הזמן.
אלו שפחות עשו מסע פנימי או בתחילת הדרך, עלולים לחוות את זה יותר קשה.
תדמו את זה למשפחה שכלפי חוץ מציגה "תמונה מושלמת", כולם מחייכים, נראים טוב, הולכים למקומות הנכונים, מרוויחים סבבה. אבל שסוגרים את הדלת בתוך המשפחה. האב עם התקפי זעם קשים, התקשורת בין ההורים היא אפס והם ישנים בחדרים נפרדים. יש אלימות כלכלית ( דוגמאות שפוגשים היום מהחיים) בעידן הדגים שהואץ במהפיכה התעשייתית, זו הייתה השאיפה. להיות מסודרים, משפחה בכל מקרה ועוד. ואז האמא מחליטה שאי אפשר להמשיך כך ומחליטה להתגרש ואז נוצר מלחמת עולם, מאבקי גירושין מכוערים, הילדים נהפכים לכלי משחק. הבחוץ לא מבין מה קרה, "הרי הכל היה בסדר ומושלם"
האם נחושה וגם מתה מפחד כי הבעל יצר אצלה תלות כלכלית ואפס מוכנות כלכלית לחיים. זה מפחיד.
כך אנחנו עובדים בלייצר תמונה מושלמת של החיים.
בעיסוק הכי נכון , למרות שאין לנו זמן לנשום ורצים, רצים ,רצים. הבית הכי הכי, למרות שכמעט ואנחנו לא בבית פיזית או רגשית.
בתחרות ובמרדף אחרי משהו שהוא לא ברור , תוך השוואות עם האחר.
תוך שוויץ שאני הכי גדול, לי יש הכי הרבה, אני הכי..
ובכל זאת מרגישים כאב והתודעה לא יכולה להכיל את זה ואז לוקחים חומרים משנה תודעה, לא להרגיש את הכאב והחרדה שמציפה אותנו.
סמים, כדורים, כל מה שבא ליד. הרבה מאוד אנשים על זה ובעיקר צעירים אבל לא רק.
והתחושה שמשהו עמוק חסר בנשמה והתשובות לא בחוץ, הם רק בפנים.
מתוך הקשבה עמוקה לרגש פנימה, מה נכון לי ( לא לחנה, שמוליק וברכה )
הקורונה בהקשר הזה עשתה טוב. לא רוצים עוד לרוץ.
אחד ועוד אחד, מחפשים ( כמו שאני כותבת לא אחת, יותר גברים שואלים שאלות, יותר חרדים, יותר צעירים וצעירות, שלא לדבר על אחרים)
וכשנקשיב עמוק, נגלה דברים אחרים, ממה שהשכל כיוון.
"במקום שנמצא ליבך, שם יהיה האוצר שלך" ( האלכימאי)
ועדיין מפחדים להקשיב. כי מפחדים שמשהו יתפרק. אבל משהו מתחיל להתפרק.
ובגדול לא מקשיבים, כי לא ניתן להכיל. רק מעט
ואז היקום מתחיל לנער. אנחנו לא מצליחים לעקוב אחרי רצף של המון אירועים ברמה העולמית, ארצית והרמה הפרטית שלנו.
רק תעקבו אחרי מה שקורה ותראו לבד את רצף האירועים
הסדר שהיה מתפרק וכדי לא לתת לפירוק לטלטל אותנו בגדול ( הוא כן מטלטל בקטנה )
אל תתנו להשפיע עליכם .
מתוך הכאוס יבנה משהו חדש. זה חייב להתחיל בפרט ויעבור לכלל.
לכן זו ההחלטה שלנו אם להיכנס עכשיו לממד אחר ולא לתת לסערה להפיל אותנו
את העולם לא נשנה, את העולם הפנימי, אפשר לשנות.
הטיפ המיידי שלי אליכם.
תורידו את הצפייה בחדשות מ90% ל10% – התקשורת כמעט כולה והדגש על כמעט כולה, סיימה את תפקידה בצורה הנוכחית. היא משרתת את עצמה. באולפנים הם מתעסקים בעצמם, בתוכניות שלהם, בטאלנטים שלהם ותראו את אותם אנשים בכל האולפנים. ( אני בוחרת באופן אישי, תוכניות ב"כאן 11" ואת מגזין אפוק)
על הפוליטיקאים אין מה לדבר. הם איבדו את זה מזמן ובדרכם יש להם תפקיד להוביל אותנו לקפיצת תודעה.
תעשו לכם מנהג, ישיבה בשקט בכל מקום – עם מוסיקה, ספר, או חברה טובה.
מדיטציות הם ממש חובה וזכות במעבר בין מימדים ולהתחיל מגיל קטן לילדים שמרגישים עוד יותר את הכאוס.
כי הרעש בראש, מפיל אותנו וגורם לסבל וכאב ואנחנו צריכים להתחיל לנקות "תודעה מזויפת"
ולנקות מחשבות כי האמונה בהם גורמת לסבל
ולהתחבר לבפנים, שם השקט, שם התשובות, שם נפגוש בתודעה אחרת
שם נפגוש את הסנטר שלנו ונראה שהכל לטובה, נרגיש טובה ובעיקר נמגנט את השפע
תזכרו שכמעט הכל לטובה ( עדיין אנחנו במעבר בין ממדים ולכן הדגש מבחינתי שכמעט הכל לטובה)
היקום רק רוצה שנקשיב ונפעל.
ורק זיכרו "השעה הכי חשוכה, הוא רגע לפני עלות השחר"
