אנדומטריוזיס (אנדו = פנים, מטריום = רחם) היא מחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית, תלוית אסטרוגן שבה תאים הדומים לתאים של רירית הרחם – הרקמה שמצפה את הרחם מבפנים – גדלים באזורים שמחוץ לרחם, כמו החצוצרות, השחלות או באזורים אחרים בחלל הבטן ובאגן הנשי. אם תרצו תקראו בהרחבה בד"ר גוגל
מחלה היא דרך לעורר אותנו, להקשיב לנפש פנימה. למה שיושב שם עמוק שמגיע מעץ המשפחה, או מהחיים שלנו כאן ועכשיו.
אנדומטריוזיס : "רוצה לתרום את נפשי לעוולות העולם, לחבק את כל הנטושים, היתומים. לתת מעצמי .
הלב בוכה עבור אחרים, יש לי בנפש פנימה המון למי לדאוג, להכיל, לרחם, להאכיל , לאחסן .
אין לי מקום לעוד.
אני לוקחת הכל קשה , אני נחנקת
רוצה שמישהו יגדל אותי , ברחם של עצמי, ברחמים על עצמי.
רוצה שידאגו לי , שישמרו עליי
רוצה את תשומת הלב שמגיעה לי ונחסכה ממני
רוצה להתפנק מבלי שיגידו עליי מפונקת , שאני לא לוקחת אחריות
לו רק היו יודעים כמה אחריות יש לי על הנשמה "
כל זה יכול להיות מתחושות שהחולה עצמה חשה לגבי עצמה או מישהו מעץ המשפחה
חלק מהבעיה של האנדומטריוזיס הוא התפוצצות של ציסטה שחלתית שעוד לא הבשילה
ועל פי הביואורגונומי הגורמים לציסטה בשחלה הם :
טראומה עמוקה של אובדן: בן/בת, אדם קרוב ואפילו חיית מחמד
טראומה עמוקה של פחד וחשש לאבד מישהו קרוב – אז אם אני פוחדת , אין טעם שאהיה בהריון.
עימות מכוער עם דמות גבר או עם אישה שהיא גברית.
כיצד אנחנו מטפלים בביו
ברקמות סביב השחלות שהציסטה פלשה אליהן
קיצוץ בסכין אנרגטי של הגידול
טיפול בשחלה הימנית והשמאלית
בחצוצרות , ברחם
בגורמי מתח, מערכת הלימפה
בפחד המאפשר פגיעה באגו הנשי
בטראומה שנוצרה כשבן הזוג שלי לא הגן עליי שתקפו אותי
באדם קצה בעץ המשפחה שהושפל או הונמך על ידי סמכות גבוה ממנו
כאב שבאהבה בין האישה לאדם שהיא חוששת שתאבד
על המחשבות של אישה כאשר הייתה קטנה, רצתה להיות בן
על הפחד להיות אמא
על הפחד איזו אמא אהיה
על הפחד שאין לי עוד מקום למישהו אחר
כשהמוח מעבד את הדברים זה כבר לא בתת מודע – כפי שיונג אמר – עד שלא תהפוך את התת מודע שלך למודע, הוא ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל
אני מוסיפה את כלי ההאופונופונו וכן את הכלים של ביירון קיטי
חשוב לשלב את הרפואה המערבית – מאמינה בכל ליבי בשילוב של השניים. יחד יש להם בעיקר יתרונות.
