מידי 8 בינואר הוא מגיע בשמחה
מידי 8 בינואר מציינים את יום חיידק השמחה ברחבי העולם
בהן צדק תגללו בגוגל.
עבורי, זו סיבה טובה ממש לדבר על היבטי גוף נפש ( גם בגלל העיסוק וקורס הצופן)
ובטח בקורסים שלי, התלמידים שלי שומעים, שבעידן הדלי, הצ'אקרת שהכי תהיה במוקד, היא צ'אקרת הלב והשמחה היא בלב
(בסוף המאמר טיפ קטן ומשמעותי )
כי "מצווה גדולה להיות בשמחה"
אנחנו לא יודעים להיות שמחים במשמעות הפשוטה והעמוקה של המילה.
אתם לא צריכים אותי כדי להבין את העניין. כמות "העזרים" ( כדורים, סמים, אלכוהול ועוד ועוד כולל התמכרות לרשתות וצורך האובססיבי בלייקים ) רק הולכת וגדלה.
וזה מתחיל מגיל קטן. מהילדות.
ילדות אמורה להיות שמחה ומשוחררת. וכבר נדמה שהיא פחות ופחות.
ילדים מגיל קטן מזהים את הסטרס של ההורים ואת מרוץ החיים המטורף שלהם.
אין בית ספר או מערכת ששה דגש על הדבר החשוב שהוא מוקד הבריאות של כולנו.
לא פשוט להיות בשמחה (למרות שמצווה) , איך אמורים להיות שמח במשבר, בבדידות, בקושי, בעצב, בדאגה האינסופית לחיי רווחה ובכלל?
לא בכדי זו מצווה, כי ממש אנחנו נדרשים אליה ולהכניס אותה לסט כלי המצווה שאנחנו מצווים בין אם אנחנו מאמינים באמונה דתית, או סתם מאמינים שזה חשוב כמו "ואהבת לרעך כמוך"
לא פשוט
ומהצד השני, שמחה היא כלי ריפוי פשוט ועמוק.
אם בעבר פגשנו ליצן בחג פורים ובמסיבות יום הולדת, הרי במערכות הבריאות השונות , הבינו כמה שמחה קשורה להחלמה ואנחנו מכירים את הליצנים הרפואים שעושים עבודת קודש.
ומי שממש הבין את זה ראשון , פאץ' אדאמס שעוד ב1972 , הבין שהומור מסייע להחלמה והוא זה שאחראי על הליצנות הרפואית.
וממש לאחרונה נולדה ליצנות חינוכית שמגיעה לבתי ספר גם בתחילת שנה ולא רק ומסייעת להתמודד עם קשיים חברתיים ולימודיים.
שמחה פנימית קשורה לשפע, כאשר אנחנו לא שמחים בפנים, השפע מתרחק מאיתנו. שפע הוא הכל, רווחה כלכלית, מערכות יחסים תקינות בריאות. וכמה אנרגיה לא מנותבת נכון, אנחנו מחפשים בניסיון למצוא מזור לריק. וכמה מחשבות שרק מפילות אותה בהקשר זה. ולא תמיד אנחנו זוכרים לתפעל את צ'אקרת הלב ובכלל את הלב הפנימי.
ואפשר לרפא את הלב, רק צריך להאמין להיפתח לכלים שהם מחוץ לתבניות הרגילות ( שלא בהכרח מקדמות )
הבעל שם טוב אמר : " במקום שמחשבתו של אדם נמצאת, שם הוא נמצא. רק תתבוננו על המחשבות ותבינו כמה הם גורמות לסבל לנפש מדוכדכת וגם לחולי פיזי.
ונחזור לרבי נחמן מברסלב
שלא אחזה בו אופטימיות מנותקת. והוא בפירוש אומר שיש לעבוד בלייצר שמחה בלב
"מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחרָה בְּכָל כּחוֹ… וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. כִּי טֶבַע הָאָדָם-לִמְשׁךְ עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל- כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד".
(ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה כד)
רבי נחמן כן אומר שיש לתת מקום לעצבות וקושי , אבל לא להפוך את זה לעיקר ולאורך זמן
"אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאד, עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, וְרָאוּי לִקְבּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה… עַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר"
(ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה כד)
מה אני עושה שאני מזהה שהלב בדכדוך או עצבות ? וידוע שאם לא נטפל בזה , זה יגדל ויגדל.
אני בודקת את השפעות השושלת בהקשר זה
בודקת את השורשים, את ההשפעות ואת הגילאים המשמעותיים
בודקת את החסימות באברי הגוף, בצ'אקרות, מרידיאנים וביסודות ועוד
וכאן נותנת טיפים ממש ישימים ומועילים
מדיטציה של דקה להזרים שמחה בלב
עוצמת את העניים ומדמיינת שמחה שמוזרמת ללב ונכנסת לכל תא ובכל מערכת הלב ומשם מוזרמת בכל גלי הדם לכל הגוף ( הלב הוא משאבת דם)
למשקיעים בנינו יש מדיטציות יותר ארוכות
עוד דבר , אני עושה פרצופים מצחיקים מול המראה ( זה גם סופר דופר למתיחת העור בפנים)
כי כשאנחנו עצובים, ישר רואים בפנים את הקמטים והדאגות.
ושמה מוסיקה שמחה וקצבית, זה גורם לתזוזה תנועה ולשחרר אדרופינים וסרוטונין.
הומור מרפא נקודה. וכמה אנחנו לא יודעים לקחת דברים בהומור וכמה אנחנו לא יודעים לצחוק על עצמינו ( תנסו זה ממש משחרר)
