איך קשור קלף השוטה מסדרת קלפי טארוט לה'ואופונופונו?

ואיך הכל קשור לשינוי, ריפוי וצמיחה.  

קלף השוטה פותח את קלפי הטארוט – מספרו 0 = ריק.

משמעות הה'אופונופונו אשר מגיע מהקהונות בהוואי (ראה מאמר) הוא להחזיר למצב תקין. לתקן טעות, להחזיר למצב אפס.

מה קלף השוטה אומר לנו ?

הדבר הראשון שהקלף מבקש מאיתנו, לבחון את חיינו .

לא לחיות על-פי זיכרון אלא מהדמיון.

ומה האפס מסמל לנו בהקשר לקלף ובכלל?

0 = ריק

בספרו "אפס מגבלות" כתב ג'ון ויטלי, "אפס מגבלות הוא ספר על מצב אפס, המצב שבו כלום לא קיים. הכל אפשרי. במצב אפס, אין מחשבות, מילים, מעשים, זיכרונות, תוכנות, אמונות ,או כל דבר אחר.."

זיכרון =  הבעיות שלנו הם הזיכרונות שלנו שחוזרים שוב ושוב בתת המודע וכשאנחנו עסוקים בהם, הם מתגלמים במציאות. האתגרים הם לא המציאות, אלה הם הזיכרונות שממבקשים שנתקן.

האפשרות בידינו, להתעסק בהם, או לשחרר אותם.

איך אנחנו משחררים? בה'אופונופונו אנחנו מנקים על ידי התמרה באמצעות ארבעת המשפטים  "אני מצטערת, סליחה, אוהבת אותך, תודה" (כתבתי בלשון נקבה, אך הדבר נכון גם לצורה זכרית).

כאשר אנחנו מנקים את הזיכרונות, אנחנו מחזירים את המוח למצב התקין, למצב של אפס = ריק = נקי מזיכרון.

"כשאני נקי מזיכרון, אני העצמי האלוהי כפי שיצרה אותי הישות האלוהי בדמותה" ( ג'ון ויטלי אפס מגבלות)

דמיון = השראה.

אז למעשה אותו מקום שגורם לנו להתעסק בזיכרונות, ישמש אותנו להתקדמות. זהו הדמיון שמעניק לנו השראה.

 

ד"ר הו לן אשר הביא את הה'ופונופונו למערב אמר שיש שתי דרכים לחיות את החיים. מתוך זיכרון או מתוך השראה.

נחזור לקלף השוטה . מה המסר שהוא מביא? לא לחיות מזיכרון אלא מהדמיון.

המסר בקלף מבקש לבחון איתנו, האם אנחנו חיים בחופש פנימי, משוחררים מתבניות, מכבלים, מדפוסים, מאמונות .

האם הרצונות שלנו בראש סדרי העדיפויות.

האם אנחנו הולכים הליכת עדר/תלם ועד כמה אנחנו טיפה מעיזים, אפילו להגיע לסוג של קצה.

עד כמה אנחנו חוששים לצאת מהזרים המרכזי.

עד כמה אנחנו חיים את האמונות שלנו .

הקלף מציע לנו לצאת למסע שלא הכרנו קודם. להרפות ופחות לנתח  "ולחפור"  ולהסכים לבחון דרך אחרת "לא הגיונית" שלא ברור לאן תוביל אותנו.

אבל איך אומרת המורה שלי לביואורגונומי , נוגי גזית, "שימו שכל בצד, מקסימום זה יצליח".

מה הייתם רוצים לנקות מחייכם שלא עובד טוב? הכל אפשרי.

תתחילו במסע הה'אופונופונו : " אני מצטער, סליחה, אוהב אותך, תודה" ל"האני הפנימי" ולישות האלוהית.

תנקו מה שמיותר ותתחילו לדמיין , מקסימום זה יצליח