בט"ו בשבט מושפע השפע בעולם. זו תקופה מיוחדת שיש בה סגולה לפרנסה טובה וליצירת שפע בחיינו.
תיקון העולם
תיקון העולם ותיקון האדם קשור בט"ו בשבט
ואם נדייק לאכילה גשמית ורוחנית.
השבר הגדול (מפץ) התחיל מסיפור אדם וחווה שאכלה מפרי עץ הדעת.
" וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: ז וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת:
אם השבר התחיל באכילה , אז גם התיקון יהיה באכילה.!!!
איך אנחנו מושכים את שפע?
איך מושכים פרנסה טובה וברכה בפרנסה ?
על-ידי אכילת פירות שונים!
לכל פרי, יש שורש עליון מלמעלה שמתעורר להשפיע עלינו
ובאמצעות הברכה שאנחנו מברכים, אנרגיית השפע מתחילה לפעול.
למעשה יש ארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה.
אנחנו נמצאים בעולם התחתון או הנמוך ביותר, עולם העשייה.
מה שאומר שאכילת פירות משפיעה על עלייה לעולמות העליונים.
מדוע מומלץ לאכול 30 סוגי פירות ?!
המקובלים והמהדרים נהגו לאכול כ-30 סוגים שונים של פירות.
הפירות מתחלקים לסוגים שונים:
עולם העשייה מיוצג על ידי הפירות שקליפתם לא נאכלת אלא רק הפנים שלהם,
כמו רימונים, אגוזים, שקדים. זה מייצג המסר: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו".
כלומר לא לשפוט על-פי החיצוניות אלא להעמיק בהתבוננות פנימית ואז לגלות מעלות רבות.
הסוג השני מייצג שתוכם, הגרעין לא נאכל אלא רק הפרי החיצוני,
כמו זיתים, תמרים, דובדנים.
זה מעביר לנו מסר יפה גם שקשה לנו פנימה, אסור לנו להרים ידיים.
אנחנו צריכים לקום בבוקר, להודות, לחייך, להתלבש.
לשדר חיים טובים ולאט לאט זה ישפיע על הפנים. זוכרים ישפיע מלשון שפע.
הסוג האחרון מייצג את הפירות שאין בהם פסולת והם נאכלים בשלמותם חוץ ופנים
כמו התאנה, תותים וחרובים.
זה מסמל את עולם הבריאה, את השלמות, את היכולת לראות טוב בכל דבר .
ולמעשה אנחנו צריכים למצוא את הטעם בכל אחד מהסוגים
ולדעת שכולנו יכולים להתגשם בכל פרי ולעיתים אנחנו שילוב של כל הסוגים יחד
איך אנחנו מעמיקים את התיקון?—-
על ידי אכילה! אכילה גשמית ואכילה רוחנית
כתוב בספר היצירה על חודש שבט, המליך את האות צ' בלעיטה.
המילה לעיטה, מופיעה בסיפור מכירת הבכורה של עשיו ליעקב.
עשיו "שם עין" על נזיד העדשים שיעקב הכין. יצר האכילה בער בו. עשיו אומר ליעקב:
"הלעיטני נא מן האדום אדום הזה" (בראשית כ"ה ל')
לעיטה היא אכילה , ללא לעיסה , ללא הבנה מה אני מכניס אל הפה.
אכילה גשמית – יש לתת תשומת לב מיוחדת לאכילה הגשמית. מה סוג האוכל, מה הערך שלו לבריאות שלנו. עד כמה אנחנו אוכלים בנחת. שימו לב לאכילה הגשמית והרוחנית שלכם. האם האוכל שאתם אוכלים עושה לכם טוב (לא רק בטווח הקצר)ואל תשכחו לברך ולהודות על מה שאתם אוכלים. ( המשך המאמר יש קיצור על מה מברכים ומתי וככל בכל סידור יש את הברכות שמברכים על סוגי המזונות השונים)
מזון רוחני – לתת תשומת לב למילים שלנו. המילים שאנחנו אומרים לעצמינו (גם בלב) או המילים שמדברים אותם בקול רם. עד כמה מילים שליליות, מחלישות (אני לא אהובה, אני בודד, אין סיכוי, אני לא מספיק טוב) הם חלק מה"מזון הרוחני" שלנו. עד כמה אנחנו ערים לכך שבמו פינו (שמגיע מהמחשבה) אנחנו בוראים מציאות שלילית. ועד כמה במו פינו, אנחנו יכולים וצריכים לברוא מציאות חיובית. זה התיקון.
מוזמנים לסדנת השפע – לחצו כאן
מה מברכים על האוכל
- על לחם – "המוציא לחם מן הארץ"
- על יין ומיץ ענבים – "בורא פרי הגפן"
- על מאפים – "בורא מיני מזונות"
- על פירות אשר צומחים על עצים – "בורא פרי העץ"
- על פרי האדמה וירקות – "בורא פרי האדמה"
- על כל מזון שאנחנו לא בטוחים לגביו – "שהכל נהיה בדברו"
- לאחר האוכל מברכים את ברכת המזון