מסע מהאגו של האריה לעוצמה של הלביאה

בשנים האחרונות, הסליחה אצלי היא לא רק לקראת יום כיפור

בשנים האחרונות, הסליחה אצלי לא נקשרת לחולשה והודאה בכישלון, אלא ריפוי בכל מובן המילה .

ריפוי לעצמי – גוף נפש. ריפוי למערכות יחסים. ריפוי לעיסוק ולחשבון הבנק ועוד.

הריפוי הגיע הרבה הודות לזיהוי שהאגו מנהל. ולמעשה בפועל, מתחבא, השטן, הרגש השלילי שמתריע, שאם תבקש סליחה, זה יחליש אותך ומסע לעבר ההבנה שסליחה מוחקת את כל הרכבת השלילית וחוסמת שהנשמה עושה מאז ועד היום.

הסליחה חייבת להתחיל מעצמינו .

סליחה על שהאשמנו את עצמינו, ביקרנו, שפטנו , פחדנו , כאבנו , סחבנו את המשא הכבד .

הניקוי מתחיל בתוכינו .

האו'פונופונו שיטה שאני עובדת בה בשנים האחרונות ואשר מלמדת אותנו למחוק ולנקות את כל הזיכרונות שחוזרים כמו תקליט באמצעות  משפטים : "סליחה, אני מצטערת, אני אוהבת אותך, תודה", עד לנקודת האפס, אפס מגבלות שמשפיעים עלינו.

ואת הסליחה, אנחנו מכוונים לעצמינו, ל"האני הפנימי" , לאלוהות שבתוכנו, לשורש הנשמה. כי עד שזה לא ישתחרר מתוכנו, זה ימשיך ויהדהד לנו, לסביבה הקרובה והרחוקה.

תבקש סליחה !!!

מגיל קטן, לימדו אותנו ואנחנו מעבירים הלאה (שרשרת העברה בין דורית) שאנחנו צריכים לבקש סליחה מהאחר. זה חשוב, אבל לא מספיק, זה אפילו מפריע. כי זה יוצר בנו תחושת אשמה שמוסיפה על "שק הרגשות השליליים והזיכרונות "

לא בהכרח מלמדים אותנו לסלוח לעצמינו שנכשלנו בבחינה , שאין לנו מספיק חברים, שאנחנו לא יודעים לרוץ, כמו אח שלנו, שקשה לנו עם מסגרות, שלא הצלחנו לחסוך כסף.

להפך, נטעו בנו אשמה (ובטוח שיש מי מבינכם שכן לימד את ילדיו לסלוח לעצמו)

וכך הלחץ לבקש סליחה מהאחר , מזוהה אצלינו כמשהו לא בסדר עם עצמינו, אשמה. "פרייאר". לא כתהליך של ניקוי.

לא הראו לנו שסולחים לנו .

לא לימדו לקבל את הסליחה

לא לימדו שסליחה – מנקה, מוחקת , עומס רגשי.

 

האם אנחנו צריכים לסלוח על כל דבר ?

התשובה היא חד משמעית כן. אבל רגע לפני שתקפצו ותגידו האם ,אני צריכה לסלוח לאנס או לאדם שפגע בי? אומר שאני צריכה לסלוח לעצמי, על שביב של האשמה אם הייתה , על הכאב הגדול. אין הדבר אומר שמעתה הדף הוא חלק. יש הבדל בין דף חלק , לבין סימני מחיקה על הדף. יש סליחה, יש מחילה, אבל עקבות המחיקה, ניכרים על הדף. העוצמה היא בידנו, להחליט מה מוחק ומה משאיר. מה מפריע לי ומה תורם לי.

הקושי לסלוח ולמחול, נמצא  ברגשות עמוקים שנמצאים אצלינו "דחייה, זלזול, קיפוח, חוסר צדק, עלבון, פגיעה באמון, כאב, טינה, קורבנות

ומצד שני (מבלי להיכנס עמוקות למקרה קיצון) הזכות לסלוח ולמחול והדגש על הזכות למחול ולסלוח, היא שלנו. כאשר אנחנו לא משחררים, אנחנו כמו "מרעילים את עצמינו" וכאשר אנחנו נמצאים בתהליך של אהבה לעצמינו, אנחנו מבינים שלהחזיק רגש שלילי או עלבון/פגיעה, פוגע/חוסם/תוקע אך ורק אותנו.

ועוד דרך לאפשר סליחה, היא מתוך אמונה שזהו שיעור שהנשמה זימנה כדי לצמוח, להתפתח, לשחרר.

סליחה מהמקורות ומהקבלה

יום הכיפור מזוהה עם המילה וכוונת הסליחה. סליחה בין אדם לחברו. בין האדם לאלוהות.

"חטאנו לפנייך, רחם עלינו"

אנחנו מבקשים סליחה ורוצים שיסלחו לנו.

על-פי גישות שונות ביהדות, תפילה אינה מספיקה.

כאשר קיים מצב בו אדם מסויים,  "מקפיד" (כלומר שומר בליבו טינה) על  פגיעה שנעשתה בעבר. כל עוד אדם מקפיד כלפי מי שפגע בו, אין באפשרות הפוגע לפתור את המעשה על ידי פנייה ישירה לאל בתפילה. רק במידה והאדם הפגוע מחליט אכן לסלוח ולמחול בלב שלם, הסליחה יכולה להתקבל והחטא להימחל.

 

טקס סליחה ושחרור

כעסים, מחשבות רעות, דאגות, אכזבה, כאב, איחולים רעים למישהו אחר, גורמים לחסימה אצלינו שעלולה לבוא בבריאות, מצבים רגשיים, כלכליים, מערכות יחסים ועוד

• את הטקס, מומלץ לעשות באור יום, ליד מקור מים או לחילופים מתחת לעץ
• אפשר לעשות את הטקס עם אנשים שאינם בחיים ועם אנשים בחיים, כולל בני משפחה קרובה, ילדים, הורים, אחים והכי חשוב עם עצמינו.

אפשרות 1

לרשום או לומר את שם האדם שאליו נשלחת הסליחה וכיצד הוא קשור אליי

שם וקרבה ——————————————————————-

• אני מבקש/ת ממך סליחה על כל מה שהיה בנינו בחיים האלו ובחיים אחרים .
• אני סולח/ת לך על כל מה שהיה בנינו בחיים הללו ובחיים אחרים.
• אני סולח/ת לעצמי על כל מה שהיה בנינו בחיים הללו ובחיים אחרים

 

אפשרות 2

שם וקרבה ——————————————–

אדם שרוצים קשר איתו

"אני סולח/ת לך על הכל ומקבל/ת אותך באהבה רבה X3

אדם שלא רוצים קשר איתו

אני סולח/ת לך על הכל ושולח/ת אותך מחיי בחמלה רבה – X3