"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, ואהבך, וברכך והרבך".
משה מחזק את הרוח של בני ישראל ומפיח בהם תקווה לקראת הכניסה לארץ. הוא מזכיר להם את חטא העגל, מנבא להם הצלחה במלחמות ישראל, משבח את הארץ, מזכיר להם את שבעת המינים וגם להודות ולברך "ואכלת ושבעת וברכת", מכאן הציווי על ברכת המזון.
בפרשה הזו מופיע גם קטע מקריאת שמע, "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי, לאהבה את ה' אלהיכם ונתתי מטר ארצכם בעתו"
מה אנחנו למדים? שאחרי ימים קשים: בין המיצרים וט' באב, מגיעים ימים טובים, הגיע הזמן לצאת ממש שצר עלינו ולהתחבר לימים טובים ושמחים ט"ו באב.
בכל ט"ו בחודש יש לנו הזדמנות להתחלה חדשה. חז"ל מצביעים על הקשר בין ט"ו באב ליום הכיפורים. במשנה כתוב: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים.
ביום ט"ו באב, כוח השמחה, אהבת הזולת ואחדות מפשרים לנו להיטען ולהתמלא בקלות, מה שמושג בעמל רב ביום הכיפורים על ידי צום ותפילות.
בחג זה, בנות ישראל, לבשו לבן ויצאו במחולות בכרמים. למצוא זיווג, בדיוק כפי שיש זיווג הרמוני בין הירח והשמש בט"ו.
והרי ידוע מי שנושא אישה, מוחלים לו על עוונותיו.
כוח המחילה הוא חזק.
שימו לב לדימיון במין המילים מחילה ומחול. שניהם מרמזים על מעגליות. מחול הוא סוג של ריקוד במעגל וכשאנו מוחלים וסולחים, אנו חשים נקיים וסוגרים מעגל. בשני המקרים אנו מתמלאים אהבה=13=אחד=13.
תקופה זו הטובה ביותר לזרוע זרעים חדשים.