אנשים רבים חיים ומתים מבפנים
פרשת ויחי
עד כמה אנחנו באמת חיים? עד כמה אנחנו מרשים לעצמינו להנות מהדברים הקטנים של החיים?
מרוץ החיים לא מאפשר לנו לחיות !
אנשים רבים חיים ומתים מבפנים ואני לא מדברת על אלו שסובלים מדיכאון או מבעיות נפשיות כאלו ואחרות.
זה יכול להיות לכל אחת ואחד מאיתנו.
אנחנו עושים הכל תוך כדי ריצה, גם חופשה. "גונבים זמן", תוך כדי שאנחנו מספרים לעצמינו שיגיע הזמן ש"נחיה".
בפרשה, יעקב קורא ליוסף ומבקש ממנו לכשימות שיקבור אותו בארץ ישראל. יעקב מברך את בניו לפני מותו ומנבא מה שיקרה איתם.
הבנים מקיימים את ההבטחה, קוברים את יעקב במערת המכפלה, חוזרים למצרים וחוששים שיוסף יתנקם בהם והוא עונה להם שלא ידאגו "אתם חשבתם עליי רעה ואלוהים חשב עליי טובה".
גם פרשת "חיי שרה", עסקה במותה של שרה ואברהם וגם כאן הכותרת "ויחי", הפרשה עוסקת במותם של יעקב ויוסף.
אז למה לא קראו לפרשות מות שרה או מות יעקב?
אם נסתכל על החיים של יעקב ויוסף יש שם הרבה דברים מקבילים.
יעקב יצא את בית אביו מחשש של נקמת עשו והלך למשפחת לבן הארמי יוסף אולץ לעזוב את ביתו, בשל קנאת אחים והגיע למצרים שניהם עוברים רכבת הרים. יעקב מרומה על ידי לבן, סיפור לאה ורחל, עובר קושי רגשי עם המחשבה על היעלמות ופטירת בנו יוסף, וגם הקושי הקשה על אונס ביתו דינה יוסף הושלך לבור, נמכר כעבד, מושלך שוב לכלא שניהם לא נתנו לקושי להפיל אותם, הם בחרו בחיים והגיעו לשיא יוסף מגיע למעמד גשמי גבוה, המשנה למלך מצרים ויעקב מגיע למעמד רוחני גבוה אנחנו למדים שהחיים (פרשת ויחי) בנויים מעליות ומורדות ושהצלחה אמיתית עוברת דרך קשיים החיים האמיתיים נמצאים מחוץ לבית החם/הנוח והזדמנויות נמצאות דווקא במקום שמצר עלינו – מצר= מצרים
אנשים רבים דוחים החלטות ומחכים. לא טוב להם בזוגיות, בעבודה, עם עצמם ובכלל. משהו "מת" בתוכם והם מחכים למשהו שעלול לא להגיע, אם לא ייקחו את חייהם בידיים שלהם
יעקב ויוסף, הצליחו להפוך את הקשיים להזדמנות. החיים נמצאים בתוך מצבים משתנים
מטרת הבריאה היא להיטיב עם הברואים .
בתחילת ספר בראשית התחברנו לכוח הבריאה .
עם פרשת ויחי אנחנו מסיימים את ספר בראשית.
כלומר הפרשה מחברת אותנו לכוח החיים. נולדנו כדי לחיות!
יש אנשים חיים שהם מתים והפרשות מדברות על "אנשים מתים" שלימדו אותנו שיש חיים.