פרשת במדבר מספרת על חלוקת העם לשבטים, לסדר, ארגון וגם על תפקיד הלווים שנשאו את חלקי המשכן. וגם איך להתעלות מעל המזל.
למעשה זו חלק מפרשות שמתארות את בניין מחנה ישראל לקראת הכניסה לארץ
בני ישראל הלכו 40 שנה במדבר ולא בכדי. הם היו משועבדים וזה היה מושרש בתוכם ועל מנת ליצור שינוי, נדרש זמן.
אם בני ישראל היו מגיעים מהר לארץ ישראל, הרי הם היו עוסקים במרדף אחר הכסף .
המדבר הוא המקום המושלם לעשות תהליכים. הוא מקום מושלם, לנהוג בפתיחות מחשבתית, להשתחרר מהרגלים רכים, אמונות מגבילות. אין במדבר גשמיות, אין ערך לכסף.
המדבר מסמל מקום מנותק, ללא טלוויזיה, פלאפון ודברים נוספים המסיחים את הדעת.
יש זמן לחשוב, כיצד לנהל את המשאבים המעטים שיש לנו ומתוך הקושי, לומדים להתחבר לעצמינו.
השהות במדבר נתנה להם זמן לשחרר מה שלא משרת אותם ולחשוב על מה נכון.
הפרשה, מסמנת לנו שכל אחד זקוק ל"זמן מדבר" ולא משנה היכן יהיה המדבר. חשוב שיהיה ללא הסחות דעת.
לעיתים היקום מזמן לנו את "זמן המדבר" על ידי אתגרים. בתקופה הזו של "זמן מדבר", יש הרבה קושי, יש עליות וירידות, יש עצב, יש נטישה. כל זה במטרה שנתבונן, נשנה , נשחרר, נרפא, ננהג בענווה. לאחר זמן מדבר נכון, האדם יכול להגיע להצלחות ולמימוש. כפי שבני ישראל לאחר תקופת המדבר, קיבלו את התורה.
כאמור הפרשה עוסקת בספירת האנשים. אגב לא נכון לספור אנשים בקול רם על מנת להימנע מעין הרע.
כל אחד מ12 השבטים יצג שליחות מסוימת. ראובן=ראייה. שמעון=שמיעה. יששכר- לומדים תורה. זבולון=מסחר. 12 מבטא את הסדר ומחזוריות של הטבע. 12 חודשי השנה. 12 מזלות. למרות שכל שבט שונה, הכוח הוא באחדות.
מספר אחד מעל 12, הוא 13, בגימטרייה, אהבה=אחד.
ולמעשה, הפרשה, מאפשרת לנו לעלות מעל המזל הקבוע לנו, מעל 12 המזלות.