אודות תמי עטיה

כבר בילדותה אהבה תמי את עולם התקשורת הארצית ועבדה מול כל גוף תקשורת , מבלי לדעת שכעבור כמה שנים, היא תתאהב בתקשורת הרוחנית, תקשור ותקשורת עם מימדים אחרים.

הגעתי לעולם הרוח מהעולם השכלי ההגיוני ותתארו לכם כמה קשה המעבר המבקש להיאחז בהגיון, לשחרר שליטה, להרפות ולנוע לתוך עולמות אחרים "לא הגיונים", "לא קשורים" ולפעמים הזויים.

מה זה לרפא באמצעות ארבעה משפטים, "אני מצטערת, סליחה, אוהבת אותך, תודה."

לפני שהובלתי לעולם הרוח, אחר כבוד, לעיתים בשל טלטלה, סקרנות, "חיפוש אקמול זמני", הייתי צינית לעולם הזה.
אנשים רוחנים נראו לי לא מחוברים לעולם הזה,
כולם נראו לי לבושים בלבן ממלמלים מנטרות.
עד שהבנתי שמי שנשאר כל הזמן עם הלבן וממלמל מנטרות, הוא לא בהכרח רוחני. ושהרוחניות, היא כאן ועכשיו בכל תחומי החיים. בזוגיות, בהורות, בעיסוק, בחשבון הבנק ועוד.

אני מאמינה "שהכל צפוי והרשות נתונה", אני מאמינה שמילים יכולות לברוא מציאות.
אני מאמינה שהמחשבות גורמות לנו לסבל ושלא סתם המציאו את הביטוי "לנקות את הראש", שם טמונים זרעי השינוי שלנו.
אני לא אדם דתי, אך אני אדם עם אמונה עמוקה. מסורתית על פי ההגדרה הרווחת. אוהבת את עולם היהדות (ראו ברוח היהדות) ואוהבת אדם.

יש לי שלושה ילדים שכל אחד מהם מביא לי שיעורים ואתגרים (ותודה כי בזכות השיעורים הפקתי את הקורס "נומרולוגיה הורים וילדים" ואני סבתא מאוהבת.

נולדתי וגדלתי בירושלים, לאחר הנישואין, עברתי לטבריה ובהמשך לקיבוץ דגניה ב' (שם יש לי עדיין בית, מרכז רוחני וקליניקה) ולפני כמה שנים עברנו למרכז, ואני מחלקת את חיי בין המרכז לצפון, איזה כיף.

אני חסידה של שינויים, מתוך המקום שהביא לי התפתחות, צמיחה ובעיקר חשיפה לעולמות מרתקים וחדשים.

"שימרו על טוהר המילה
אל תקחו שום דבר באופן אישי
אל תניחו הנחות
עשו תמיד כמיטב יכולתכם"

דון מיגל רואיס – ארבע ההסכמות